רש"י על זבחים נ״ז ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור זבחים נ״ז ב:י״א
11 אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּמִמַּאי דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וּדְאוֹרָיְיתָא? דִּלְמָא דְּרַבָּנַן, וּלְהַרְחִיק מִן הָעֲבֵירָה! אִם כֵּן, מַאי ״אֶלָּא עַד חֲצוֹת״? אֶלָּא כִּי הָתָם – מָה הָתָם דְּאוֹרָיְיתָא, אַף כָּאן נָמֵי דְּאוֹרָיְיתָא.
פירוש רש"י על זבחים נ״ז ב:י״א
11 להרחיק את האדם - כדתנן בכולהו עד חצות:
12 א"כ מאי אלא - ליתני ונאכל עד חצות כדתנא בכולהו:
13 כי התם - דומיא דלילה ומנוייו וצלי תנייה דהוו דאורייתא איבעית אימא לא גרסינן וה"ג א"כ מאי אלא כי התם מה התם דאורייתא כו':